הפסיקו לנחש – האם המנורות שלכם באמת עובדות?
רוב מנורות UV-C הן די פשוטות במבנה שלהן. צריך רק לחבר אותן לחשמל, להגדיר שעון זמן, ולקוות שהן יעשו את עבודתן כראוי. אנחנו מסמכים על כך שהן עדיין מפיקות מספיק אנרגיה כדי להרוג חיידקים. אבל אם איננו משתמשים במדיד מתאים כל יום, אנחנו בעצם פועלים בחושך, עד לבדיקה הבאה.
חשבנו שזה קצת מגוחך. לכן החלטנו לשלב מערכת למדידת האנרגיה ישירות בתוך המנורה.
זה לא רק עניין של חיסכון בחשמל
אנחנו עוברים משימוש במתגים פשוטים של “כן/לא”. על ידי הכנסת חיישנים לתוך המנורה, אנחנו יכולים לעקוב אחר המתח וצריכת האנרגיה בזמן אמת.
זה לא רק עניין של חיסכון בכסף. זה גם עניין של ידיעה מתי המנורה כבר לא עובדת כראוי.
הבעיה היא שמנורות UV-C הן “שקרניות” – הן ממשיכות לפלוט אור כחול גם לאחר שהן כבר לא יעילות. אנחנו חושבים שהן עדיין עובדות, אבל למעשה הן כבר לא יעילות. על ידי מעקב אחר הזרם והשעות שהמנורה פועלת, ניתן להחליף את המנורות על סמך נתונים אמיתיים. לא יותר ניחושים… לא יותר “אני חושב שהחלפנו אותן לפני שישה חודשים”.
החסרונות (כי שום דבר אינו מושלם)
הוספת כל הטכנולוגיה הזו דורשת שהמנורה תהיה קצת יותר גדולה. יש צורך במעגלים חשמליים נוספים ומודולי תקשורת. בנוסף, אם לא נהיה זהירים עם החיבורים החשמליים, עלולות להיות בעיות של רעש חשמלי שעלול לפגוע בנתונים שהחיישנים מספקים.
אבל אנחנו לא מוכנים להסתכן בנושאי בטיחות.
לא רצינו להסתמך על תוכנה כדי להבטיח את הבטיחות. לכן השארנו את הבקרה הפיזית של המנורה כפי שהיא. אם חיישן תנועה מזהה אדם בחדר, הוא פותח את המעגל החשמלי. החלקים ה“חכמים” אחראים על הנתונים והדיווחים, אך הפעלת המנורה נעשית באופן פיזי. פשוט, אמין.
השימוש במציאות
הדבר הטוב ביותר? בדרך כלל ניתן להשתמש במנורות האלה במכשירים הקיימים שלנו. כל עוד לבניין יש רשת שיכולה לעבד את הנתונים, אפשר להשתמש בהן.
דמיינו שאפשר לנהל מאה מנורות ממסך אחד. ניתן לזהות את המנורות שכבר לא עובדות כראוי, או את המנורות שצורכות יותר אנרגיה מדי, ולתקן אותן לפני שהן גורמות לבעיות במעגל החשמלי. זה הופך את החיים להרבה יותר קלים.